|
|
|
מרכז אל-קודס לזכויות סוציאליות וכלכליות |
|
מרכז אל-קודס לזכויות סוציאליות וכלכליות |
|
פעילויות המרכז |
| פעילות המרכז ברמה המקומית בנוסף לפעילויות הייחודיות שמקיים המרכז – פירוט יבוא בהמשך – , הוא שותף פעיל עם מספר ארגונים אחרים ובמיוחד ישראלים ואחרים, הפעילים באותו תחום ומנסים יחד לקדם רעיונות בתחום זכויות האדם . מהפעילויות המשותפות של " מרכז אלקודס לזכויות סוציאליות וכלכליות " נציין את השתתפותו עם ארגוני זכויות אדם מקומיים וישראלים בעצרת למען זכויות האדם ב 31.5.2000 ונגד אפליה על רקע גזע ו/או לאום המופעלת כלפי התושבים הפלסטינים הירושלמים - הן בתחום זכויות והן בתחום מתן השירותים -. בנוסף, בעצרת הדגישו את נושא זכויות התושב הפלסטיני בעיר ירושלים המזרחית הכבושה. השתתפו בעצרת – שהתקיימה במתחם שער חברון בירושלים - ארגוני זכויות אדם ישראלים (אשר מזוהים) עם הבעיה הפלסטינית. בעצרת הועלו סיסמאות לחיזוק המאבק המשותף למען השגת שלום אמיתי וצודק ולמען זכויות שני העמים . הקמת מעבר מקורה בכניסה לסניף משרד הפנים בירושלים המזרחית : בבוקר יום שני 3.7.2000, השתתפו פעילי זכויות אדם מארגונים פלסטינים וישראלים, בהקמת " סככה " בכניסה לסניף משרד הפנים – בכביש " נאבלס " בירושלים, לאורך המעבר בכניסה לסניף, שם ממתינים בתור ארוך הפלסטינים הירושלמים שעות ארוכות לקבלת השירותים להם זכאים, ובהמתנה לתור, כאשר זקנים נשים וילדים מחקים בעמידה שעות רבות בשמש, וסובלים מצפיפות המקום ומהשפלות השומרים, השוטרים ומשמר הגבול הישראלים . הקמת " הסככה " על ידי ארגוני זכויות האדם, באה בהתאם להחלטה שקיבלו הארגונים החברים בפרוייקט "המאבק נגד שלילת תעודות הזהות מהפלסטינים הירושלמים", כאות מחאה וכתגובה למדיניות משרד הפנים המקשה על התושב הירושלמי גם בקבלת השירותים , והזדהות עם סבל הציבור הפלסטיני כתוצאה מאותה מדיניות ישנה בקשר להחמרה והערמת קשיים בפני המבקש להוכיח תושבות ולהנפיק ת"ז ירושלמית, לרבות המצאת מסמכים רבים וביקורים חוזרים לסניף. שעות ההמתנה ארוכות ובתנאי מזג אוויר קשים - הן בחורף הירושלמי והן בקיץ - . למרות כל ההבטחות של השרים הישראלים, החל מחיים רמון ובן עמי ועד שירנסקי, אשר הודו בתנאים הקשים והקשיחות הנהוגה ע"י המשרד ופקידיו כלפי תושבי מזרח ירושלים הזקוקים לשירותיו. והשרים לשעבר הכריזו שבכוונתם לפעול לשם תיקון העוול וביטול מדיניות שלילת ת"ז . ובקונטקסט הזה, הייתה הצלחה של שני הארגונים - " מרכז אלקודס לזכויות סוציאליות וכלכליות " ו " עמותת זכויות האדם הישראלי - אקרי ", בקבלת החלטה מ בית המשפט הגבוה לצדק, המחייבת את משרד הפנים לשפר את התנאים לדורשי השירות, כולל המעבר למבנה משופר מבחינת תנאים ונוחיות על מנת להקל על התושבים הערבים הפונים למשרד . מן הראוי להזכיר, שבהקמת " הסככה " השתתפו העמותות, "בת שלום", "חכמים למען זכויות אדם" ותנועת "אדם" מהצד הישראלי. ומהצד הפלסטיני השתתפו " עמותת אלקאנון " ו " מרכז אלקודס לזכויות סוציאליות וכלכליות ". במסגרת פעילות זאת נתלו כרזות על הקירות אשר מגנות את ההתנהגות הבוטה כלפי התושבים הפלסטינים פוקדי המשרד, ואשר קוראות להפסקת מדיניות שלילת התושבות, וריקון ירושלים מתושביה הערבים . המשתתפים ארגנו יום זה כחלק מסדרת פעילויות אשר הוסכם לגביהן במסגרת " מבצע המאבק להפסקת שלילת ת"ז מהערבים הירושלמים " . ההודעות לעיתונות והפצת המודעות בקרב החברה הפלסטינית : מאז ספטמבר 1999 ועד לאחרונה, הוציא המרכז קרוב ל 300 הודעה לעיתונות, המתייחסות לאירועים בולטים ולמהלכים חריגים שהישראלים ביצעו בעיר . הודעות אלו מתייחסות, בין היתר, למידת סבלם של תושבי העיר הפלסטינים, כתוצאה מהצעדים הקיצוניים שהרשויות הישראליות נוקטות בהן כמו שלילת התושבות. ולמדיניות הפושעת של הפקעת זכויות של משפחות שלמות מהביטוח הלאומי בשל עיכוב ו/או אי תשלום מס הארנונה. דבר זה, נחשב לענישה קולקטיבית . בנוסף לעובדות החושפות את אי חוקיות ההליכים שהעירייה נוקטת בהן, ובמתן פסקי די בהעדר הגנה ו/או בסדר דין מקוצר, כאשר רובם מסתיימים בהטלת כנסות כבדים על התושבים. פורסם דוח מיוחד על מקרים בהם בוטלו כנסות והיטלים מופרזים מסוג זה . המרכז הוציא מספר של הודעות בקשר להחלטות משרד הפנים בגריעת שמותיהם של ירושלמים רבים ממרשם האוכלוסין והביטוח הלאומי לרבות הביטוח הרפואי . כמו כן, פורסמו הודעות על פריצות לבתי תושבים פלסטינים במטרה להפקיע רכוש, כפי שקרה לתושב ג'ואד בדריה מואדי אלג'וז בתאריך 21.2.2000 . לעיתים, המרכז מוסר הודעות לעיתונות גם בקשר להשגת תוצאות במקרים מיוחדים, כמו החזרת ת"ז שהופקעו, או השגת אישור לאיחוד משפחות לאחר הליך ארוך ומסורבל,שלפעמים נמשך ארבע שנים ובמקרים אחרים יותר מזה . התפרסמו מודעות לתושבים אשר מטרתן, הגברת המודעות בקרב התושבים בקשר לזכויות שהם זכאים להם על פי חוק מהעירייה, מביטוח לאומי ומההוצאה לפועל, ומודעות בקשר לזכות לחינוך חינם . המרכז יזם מספר מפגשים בשטח עם סוחרים ותושבים בעלי עניין, ודנו במהלכם בנושא הוצאה לפועל. מפגש כזה נערך למשל בבית ספאפא. כמו כן, נערך מפגש בהשתתפות מספר סוחרים מהעיר העתיקה אשר חנויותיהם נסגרו בצו ממשטרת ישראל, במפגש זה דנו הסוחרים ונציגי המרכז בצווים אלו ובהשלכותיהם. ונערכו מפגשים שדנו בממדי ההפסדים הכלכליים במגזר העסקי בעיר ובמיוחד בענף התיירות . כמו כן נערך מפגש כהילתי עם תושבי שכונת " א-סונה " "בא-טור" עקב מעצרם של כמה מהתושבים בגלל שהניפו דגלי פלסטין במהלך ביקור האפיפיור בירושלים . המרכז ערך עשרות מפגשים קבוצתיים או פגישות עם פרטים בענייני הארנונה, הבטחת ההכנסה ודוחות התנועה, ומפגשים קבוצתיים עם סוחרים במשכן המרכז. המפגשים האלה מצביעים על הכמות האדירה של הבעיות הייחודיות לירושלים, המצריכות טיפול מיוחד ומעקב צמוד מצד הגופים והארגונים העוסקים בתחום . השירותים המשפטיים : המרכז פעל על מנת לספק את הכלים המשפטיים לתושבים הירושלמים לרבות ייצוג משפטי בבתי המשפט הישראלים בכל הערכאות, פניות לגופים ולמוסדות השונים, הפצת המודעות המשפטית, ומתן ייעוץ משפטי לתושבים . מאז ייסוד המרכז בסוף שנת 1997 ועד הוצאת הדוח הראשון על פעילות המרכז ב 1.9.1999, המרכז קיבל אימץ וטיפל ב ( 1232 ) תיק, ז"א 61 תיקים לחודש בממוצע, ובתקופת הדוח השני המרכז קיבל ואימץ ( 819 ) תיקים שהתחלקו באופן הבא :
הצוות המשפטי במרכז פנה במאות מכתבי תלונות, תזכורות ערעורים, בקשות, ותגובות לצדדים הרלוונטיים בקשר לתיקים אשר המרכז מטפל בהם . המרכז סוקר בדוחו המצומצם הזה, דוגמאות למקרים שהוא טיפל בהם משפטית בתחומים שכבר הוזכרו לעיל .
|
|
