כרוניקה של אפליה ידועה מראש

חלוקת התקציב העירוני בין מזרח ומערב העיר.

מבוא:

המחקר הנוכחי נועד להוכיח באמצעות נתונים אמפירים את מה שכל תושב במזרח העיר יודע על בשרו: שעיריית ירושלים מקפחת את מזרח העיר ברמת השירותים המוניציפלים שמעניקה לה באופן עיקבי ושיטתי. די לסייר בשתי חלקי העיר על מנת להתרשם שהעירייה נוהגת איפה ואיפה בין שתי חלקי העיר.  ובכל זאת, למרות שהמציאות מדברת בעד עצמה, מצאנו לנכון להגיש מסמך זה על מנת לתעד את ממדי האפליה ולהציג אותה בפני הציבור הרחב אשר מדיר את רגליו ממזרח העיר ואינו מכיר את המציאות לאשורה. 

המחקר מתמקד בנתוני תקציב 2000. הסיבה נעוצה בכך שהוא מתבסס על דו"ח ביצוע של רואה חשבון אשר פורסם במחצית 2001 והוא  המסמך המוסמך ביותר לניתוח התקציב העירוני.  עד למועד פרסום מחקר זה טרם פורסם דו"ח ביצוע לשנת 2001.

תהליכים דמוגרפים במזרח ירושלים

בדומה לכל נושא הקשור לירושלים, גם הסוגייה הדמוגרפית אינה חד-משמעית והיא פתוחה לפרשנויות שונות.  קיימות שתי סדרות סטטיסטיות אשר מצביעות על מספרים שונים: החישובים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) והחישובים שמנפיק מרשם התושבים של משרד הפנים, והפער ביניהם מגיע לכ- 70 אלף תושבים.

המספרים המעודכנים ביותר שפרסם הלמ"ס מתייחסים לשנת 2001 ומצביעים על כך שבירושלים מתגוררים 670,000  תושבים מתוכם 444,300 יהודים, המהווים66,3 % מהאוכלוסייה, לעומת 225,400 לא-יהודים, המהווים 33,5% מהאוכלוסייה .(הערבים מהווים 98% מקבוצה זו. השאר הם עולים נוצרים למיניהם).

הסדרות של מרשם התושבים מעודכנים מידי יום, וכוללים "בזמן אמת" כל וולד וכל נפטר כפי שנרשם במשרד הפנים.  הנתונים לחודש יולי 2002 מצביעים על כך שבירושלים מתגוררים 740,366 תושבים, מתוכם  486,480 יהודים המהווים65,7% מהאוכלוסייה, לעומת 240,721 לא יהודים המהווים 32,5% מהאוכלוסייה.

מספר תושבים על פי מקורות שונים

 הנתונים של הלמ"ס מקובלים יותר על ידי חוקרים ומקבלי החלטות. "שנתון ירושלים" שמפרסם 'מכון ירושלים לחקר ישראל' מתבסס על נתוני הלמ"ס והעירייה הולכת בעקיבותם.  יחד עם זאת, אנשי משרד הפנים עומדים על כך שהנתונים של מרשם התושבים מדויקים יותר והמעמד של הלמ"ס נובע רק מ-"יחסי ציבור משומנים".

ברם, התבוננות מעמיקה במספרים לפי שנתונים מגלה תהליכים דמוגרפים משמעותיים ביותר.  בעוד שכאמור, שעור הערבים במזרח העיר מגיעה לכ-33%, הרי שבשנתונים 0 עד 10, שעור הילדים הערבים במזרח העיר מגיע לכ- 40% מכלל הילדים באותן שנתונים.

משמעות הנתונים הנ"ל  הנה שבשנת 2010 שעור הערבים יגיעה לכ- 42%. 

לעומת זאת, חישובים שערך פרופ' סרגיו דלה פרגולה המתבססים על נתוני להמ"ס צופים שבשנת 2010 שעור הערבים יגיעה לכ- 35% ובשנת 2020 יעלה לכ- 38%.

כך או כך, הסדרות מצביעות על תהליך עקבי של עליית אחוז התושבים הערבים במזרח העיר.

חשוב לציין שהמספרים הנ"ל מתעלמים מקיומם של רבבות ערבים במזרח העיר אשר חיים בעיר ,באופן בלתי ליגלי", כלומר ללא תעודה כחולה ושאינן רשומים במרשם התושבים.  מדובר לרוב בבני זוג וילדיהם של תושבי שטחים שנישאו לירושלמים אך לא זכו ל 'איחוד משפחות' הדעה הרווחת מעריכה שמדובר בכ- 20,000 תושבים אשר אינם מופיעים בסטטיסטיקות אבל מתגוררים בעיר הלכה למעשה.

מובן מאליו שנוכחותם משנה באופן משמעותי את המאזן הדמוגרפי ומצביע על כך שגם אם התחשיבים הסטטיסטים לא יכירו בקיומם, הרי שדה-פקטו, תוך עשור הערבים יהוו רוב מוחלט בעיר.

התקציב העירוני.

התקציב העירוני מתחלק לשתי סוגים: "תקציב רגיל", הכולל את ההוצאות השוטפות של העיר, ו"תקציב בלתי רגיל" (תקב"ר), שנועד בעיקר לפיתוח פיזי.

התקציב העירוני מאושר בראשית כל שנת תקציב בעוד התקב"ר מאושר באמצע שנת התקציב. במהלך שנת הפעילות עוברים שני התקציבים שינוים רבים והביצוע בפועל עולה בהרבה על התקציב המאושר. כך, לדוגמא: התקציב הרגיל, המאושר לשנת 2000, כפי שהופיע בספר התקציב העירוני, היה 2,071,139,000 ₪. אך בדו"ח הכספי, שהוגש בחודש אוגוסט 2001,  מתגלה כי הביצוע בפועל עמד על 2,124,652,000 ₪.  הפער בין התקציב המאושר להוצאה בפועל בולט עוד הרבה יותר בתקציב התקב"ר. כך למשל, בעוד שבחודש יולי 2000 אושר תקציב תקב"ר של 193,220,585 ₪,  הרי שבפועל הוא הגיע לסכום של 515,668,000 ₪.[1] 

משום כך, על מנת לקבל תמונה אמינה ככל האפשר של ההשקעה העירונית בעיר, המחקר מתבסס על התקציב בפועל כפי שבא לידי ביטוי בדו"ח הכספי שהוגש בחודש אוגוסט 2001 ולא על  התקציב המאושר בראשית שנת 2000.[2]

הבהרת מושגים.

במחקר שלפנינו קיימת הבחנה בין כספים שנועדו לקדם את רמת החיים במזרח ירושלים ובין כספים שנועדו להגביר את האכיפה או לחזק את השליטה היהודית במזרח העיר. לא דומה תקציב לסלילת כבישים במזרח העיר לתקציב הריסת בתים במזרח העיר. מכאן, שבתחשיבים שלהלן, לא כללתי את כל אותם פקידים המהווים חלק ממנגנון השליטה העירונית על מזרח העיר: מנגנון הפיקוח על הבנייה הבלתי חוקית, תקציב הפקעת אדמות, מנגנון הפיקוח על רישוי עסקים (הפועל נגד רוכלים), מנגנון גביית ארנונה, תקציב הדפסת ספרי לימוד (המפעיל צנזורה על ספרי הלימוד שמדפיסה הרש"פ) ומנגנון היועצים לראש העיר בענייני ערבים. 

לעומת זאת המחקר לוקח בחשבון תקציבים המופנים לרווחת תושבי מזרח העיר גם כאשר הביצוע בפועל מתקיים במערב העיר. למשל: הסדנה לאומנויות עבור ילדי בית צפאפא  המתקיימת בקטמון, או בדיקת נשים בהריון המתבצעת במרפאה במחנה יהודה. תקציבים אילו נחשבים, מבחינתנו, להשקעה עירונית במזרח העיר, המתבצעים במערבה.

תקציב אגפי מטה והחזר הלוואות.

בבואנו לקבוע בסיס להשוואה בין ההשקעה במזרח העיר להשקעה במערבה, שומה עלינו לקחת בחשבון שני מרכיבי תקציב שלא ניתן להגדיר אותם כ"השקעה" ישירה בתושב:  א - אגפי מטה,  ב- החזר חובות לבנקים.

א. אגפי מטה:  ניתן לחלק את אגפי העירייה לשתי קבוצות שונות: "אגפי שרות", שעיקר תפקידם לשרת את התושבים, ו"אגפי מטה", המכונים גם "המינהל העירוני", שעיקר תפקידם לתפעל את העירייה, לנהל את תקציבה, לנהל את מצבת כוח אדם וכדומה.  אגפי המטה אינם עובדים ישירות מול התושב, לכן, בהם לא ניתן להצביע על תקציבים המיועדים למזרח העיר או למערבה.  תחת הגדרת "אגפי מטה" כללנו את יחידות המטה הבאות: לשכת ראש העיר ולשכות סגניו, לשכת המנכ"ל ולשכות המשנים למנכ"ל, המינהל הכספי, המינהל הפיזי, יחידות חירום וביטחון, ייעוץ משפטי, בית משפט לעניינים מקומיים ומבקר העירייה, מינהלת קריית העירייה, היחידה לקשרי חוץ, יחידת הטכסים, דובר העירייה, יחידות ההסברה ויחסי ציבור, רכש והספקה, המוסף העירוני, ביטוח רכוש, החטיבה לתכנון אסטרטגי , מחלקת נכסים ועוד יחידות סמך.[3]

ב. החזר חובות לבנקים: החלק מתקציב העירייה, המיועד להחזר חובות לבנקים, מגיע לכדי 13% מהתקציב העירוני.  סכום זה הוא בבחינת "תקציב שאינו מיועד להשקעה בציבור", זאת למרות שההלוואה המקורית נלקחה במטרה לממן שירותים לתושבים.[4]

תקציב אגפי המטה  + תקציב החזר הוצאות בנק לשנת 2000 היו  589,355,434 ₪

סה"כ תקציב העירייה:                         2,640,320,000   ₪

תקציב אגפי מטה והחזר חובות:          589,355,434      ₪

תקציב אגפי שירות:                  2,050,964,566   ₪

התקציב המופנה למזרח העיר.

להלן מובאים התקציבים המופנים לטובת מזרח העיר. הטבלה שלהלן מורכבת מנתונים משני סוגים:

א. באגפים החברתיים ובחלק מהאגפים הפיזיים, הסכומים הם מדויקים ושאובים מהצלבת הנתונים המצויים בספר התקציב לנתונים המצויים בדו"חות האגפיים.

ב. בשלושה מהאגפים הפיזיים: אגף שפ"ע, אגף תושי"ה ואגף תכנון העיר, הסכומים הם בבחינת אומדן בלבד. ההערכה נגזרת מפילוח התקב"ר, זאת מאחר ואותם האגפים פועלים בעיקר באמצעות תקציבי תקב"ר, בעוד שהתקציב הרגיל שלהם משקף ברובו את עלויות החזקת האגף, (בעיקר הוצאות כוח אדם והוצאות מינהליות).  מאחר וקשה לקבוע את חלקו היחסי של התקציב הרגיל, המופנה לטובת מזרח העיר, בחרנו, באופן מעט שרירותי, להתבסס על אחוז ההשקעה בתקב"ר שמופנה למזרח העיר ולהשית את אותו אחוז על התקציב הרגיל. במילים אחרות, הסכום שנרשם כהשקעת האגף במזרח העיר הוא צילום של אחוז ההשקעה שבוצע בתקב"ר. ניתן כמובן לבקר נוסחה זו אך בהעדר נתונים אבסולוטיים ולאחר שנבחנו נוסחאות אחרות, הגענו למסקנה שנוסחה זו היא הקרובה ביותר למציאות.

חישוב ההשקעה של התקב"ר במזרח העיר בשנת 2000 עמד על 49,360,247 ₪  שהם 9.5% מסך התקב"ר.  

מכאן נובעים סכומי התקצוב הבאים: