מחלקת החינוך בעיריית ירושלים
דוחות
מהעולם השלישי :
עמודים אלה יתייחסו לכתבות על
מערכת החינוך בירושלים המזרחית כפי שנכתבו בעיתונות הישראלית, כדי שיהוו
עדות להפרות המוסדות הישראליים בתחום זכות החינוך לילד הפלסטיני בירושלים
המזרחית הכבושה .
כל העיר
5.10.2001 :
בגן הילדים מצטופפים 86 ילדים,
וזה בניגוד לחוק החינוך הקובע: שכל כיתת לימוד תכיל מקסימום 30 ילדים .
בנוסף לכך אין מעקה למדרגות, אין ציוד לכיבוי אש, אין ספסלים בחצר . כדי
להגיע לבית הספר צריך לעבור דרך ערמות הזבל : זאת היא סלואן 2001 .
חצר בית הספר זרועה בערמות זבל
תעשייתי, וגדר תיל קוצים, ומסמרים חלודות, אין ארגז חול שבו ישחקו התלמידים
אפילו אין מקום מוצל .
" ח'אלס פארס " תושב סלואן
וחבר בועד ההורים לגן הילדים, אומר " פניתי לעירייה כמה פעמים, והאחראי על
החינוך בירושלים המזרחית " בני פלר ", ביקר במקום, ביוני שעבר, והבטיח לשפר
את התנאים הקיימים אבל עדיין לא נעשה כלום, ובעירייה טענו שהם לא יודעים מי
הוא האחראי על הכיבוי, ולכן אנו לא יודעים למי לפנות בנושא " .
גם בבית הספר העירוני השכן לגן
הילדים, שבו לומדים 950 תלמידים, אין שום התייחסות כל שהיא לבטיחות
התלמידים, מכשירי הכיבוי לא נבדקו מאז 1998, ומספר התלמידים בכתה גבוה מאוד
ומנוגד להוראות חוק החינוך, גם כן, הדרך המובילה אל בית הספר מלאה בערמות
זבל ענקיות ומכוניות חלודות .
וכתוצאה מהצפיפות, הנהלת בית
הספר הייתה חייבת ללמד בשתי משמרות, כך שחלק מהתלמידים מתחילים את לימודיהם
בשעה אחת אחר הצהרים .
ואחד ממורי בית הספר אמר שרוב
תלמידי המשמרת השנייה אינם מוצאים כל מסגרת או פעילות שתעסיק אותם בשעות
הבוקר – וזה בשל העדר המועדונים או הגנים הציבוריים .. – ולכן הם מבלים את
רוב זמנם בתוך המכוניות הנטושות ואתרי הבנייה באזור, בהמתנה למשמרת שלהם .
פלר הגיב על הדברים באומרו :
שמחלקת החינוך בעירייה, החלה בתהליך תיקון והשלמת ציוד הכבאות בבתי הספר
בירושלים המזרחית, וכי הבעיות שהוזכרו לעיל הן בבדיקה .
אנו במרכז לא רואים כל צורך
להגיב על הדברים הנ"ל, אנו מסתפקים במה שנכתב בכתבה – בעיתון הישראלי –
והעובדות מדברות בעד עצמן .
